קרינה סולרית וקוסמית בגלקסיה

מחקרים רבים עוסקים בסכנות הפוטנציאליות של קרינה קוסמית (CR) העלולות לפגוע בצוותי האוויר, במיוחד במטוסי נוסעים על-קוליים (SST). אולם, יש לשים לב להבדלים, מנקודת מבט מעשית, בין הבעיות שמתעוררות מקרינה בעלת מקור גלקטי (GR) ובין זו שמקורה סולרי (SR), אשר יחדיו מהווים את ה-CR.

בגלל הקרינה הגלקטית המגיעה בגובה טיסה רב מאוד לרמת הקרינה הנורמאלית, ישנם יחסי זמן/זרימה והרכב יציבים יחסית, אשר ניתנים לחיזוי על ידי טכניקות קיימות. מדידות מראות, כי באזורים הקרובים לקטבים המנה הכוללת המרבית לגוף בגובה 19,800 מטר (65,000 רגל) - גובה המתקרב לגובה הטיסה של מטוסי ה- SST - הוא כ-1.3 מילירם לשעה. אפשר להשוות זאת ל-100 מילירם בקירוב של שיקוף חזה בקרני רנטגן. בגלל זמן הטיסה המופחת, המנה עבור יחידת זמן של מרחק טיסה היא בערך שווה לזו של מטוסי סילון על-קוליים חדישים, בהם נרשם 0.5 מילירם לשעה בטיסות בגובה 11,000 מטר (37,000 רגל) ובסביבות קווי רוחב 45 מעלות צפון (N).

לפיכך, לא מצפים ש-GR יהיה בצורה משמעותית מסוכן יותר לצוות האוויר ולנוסעים האחרים של המטוסים העל-קוליים. אפילו אם יוכפל מספר הקילומטרים שהמטוס עובר, לא יתייחסו להשפעות קרינת ה-GR כמסוכנות.